אמלק: שתי בעיות מקשות על ניווט בלילה: החושך שמגביל את הראייה, והעדר מפה טופוגרפית - לומדים את הציר בעל פה. העזרו בשיטות של ערן כץ לשיפור הזיכרון, והכינו תרשים / שקף ובו עיקרי פרטי התבליט.
ניווט לילה שונה באופן מהותי מניווט יום – בעוד שביום אנחנו רואים למרחוק, כלומר מזהים את תוואי השטח גם במרחק של מספר ק"מ מאיתנו, וכמובן רואים את כל פרטי הנוף הקטנים, בלילה אנו מוגבלים למרחקים קטנים בהרבה. ברוב הלילות הירח מאיר חלקית ולכן התבליט (כיפות, שלוחות, וואדיות וכו') נראים רק מקרוב. בנוסף אומדן המרחק לעצמים משתנה, קשה לנו מאד להעריך מרחקים וכתוצאה מכך - ההתמצאות במרחב קשה יותר. בנוסף, מקובל לנווט בלילה ללא מפה טופוגרפית על בסיס ניתוח ציר ניווט שנעשה מראש ושזוכרים אותו בעלפה.
מבחינת לימוד הציר צריך להקפיד הרבה יותר על כל הפרטים הקטנים, בעיקר בגלל שבלילה תפיסת המרחב שונה, ופרטים קטנים עלולים להראות גדולים יותר מגודלם הממשי. בהנחה שניתחנו היטב את הציר, מגיעה ההתמודדות של למידת הציר בעלפה וזכירת כיוונים ומרחקים.
לגבי שינון מרחקים וכיוונים, ישנן מספר שיטות כמו התאמת שיר מוכר כך שיכיל את הנתונים, שינוי קל של שמות כדי שיהיה קל לזכור אותם, או יצירת מילה על ידי הצגת המספרים כצרוף אותיות שיש לו משמעות. ראו בספר סוד הזיכרון המצוין של ערן כץ.
לגבי תפיסת המרחב הכוללת, רצוי להכין תרשים ובו עיקרי הפריטים המשמעותיים: ואדיות עיקריים, כיפות ושלוחות, כאשר משרטטים כיפה או שלוחה שבה שני קווי גובה בלבד. שיא הכיפה/שלוחה, ובסיס השלוחה/הכיפה. ראו בדוגמאות למטה- אזור הניווט צפון יער אלונה. למטה מפה אילמת (קווי גובה בלבד), ובהמשך - וזה החשוב ביותר - תרשים מצומצם.
בהצלחה למנווטים.
