top of page
חיפוש

תולדותיה של המילה ניווט

עודכן: 1 בספט׳ 2022


אקמ"ל: מקור המילה ניווט מיוונית (nautes) ומשמעותה ספינה. מופיעה פעם ראשונה בטקסטים עבריים הקשורים לתלמוד הבבלי (500 לספירה). לא מופיעה במילון אליעזר בן יהודה. אסרונאוט, ונאוטילס של ז'ול וורן נגזרים ממנה. בשנים הראשונות לקום המדינה "סיירנו", ורק בעשרים השנים האחרונות התחלנו "לנווט".


המילה ניווט על כל הטיותיה, שגורה בשפת היום יום שלנו, ובפרט מאז שהומצא ה- Waze, בלעדיו היינו אבודים ולכודים בסבך הפקקים. מה מקורה של מילה זו ?

ניווט כשם תואר, שם עצם או פועל אינו מופיע כלל בתנ"ך. הפעם הראשונה בה אנו פוגשים מילה זו היא במקורות המקושרים לתלמוד הבבלי. בשני מקורות שונים שזמנם המאה השניה לספירה, כלומר לפני כ-1800 שנים, מופיעים טקסטים עם השורש נ.ו.ט. במדרש רבה (בראשית יב' יג') כתוב: " רבי שמעון בן לקיש אומר: מלך בשר ודם עושה ספינה, בתחילה הוא מביא קורות, ואחר כך מביא ארזים, ואח"כ הוא מביא הוגנים ואחר כך הוא מעמיד עליה נווטים, אבל הקב"ה ברא הן ומנהיגיהם". נווטים משמעו מלחים.

הפעם השנייה בה מופיעה מילה זו היא במדרש רבה (קהלת ג' יג'). מסופר שם על נוסעים שהפליגו בספינה, וחלק מהמלחים זממו להשליכם לים ולגנוב את זהבם. היה מלח אחד ששמע את המזימה והציל את הנוסעים. וכתוב: "... שמע קלהון דנווטיא אמרין: כד עללין אנא לפילגוס ... ומשליכין לון לימא ...". גם כאן משמעות דנווטיא היא מלחים.

מהיכן הגיעה מילה זו לשפתנו? ככל הנראה - כמו מילים רבות אחרות – מיוונית. המילה נאוטס (nautes) משמעה ספינה / אניה, ונאוטילוס (nautilos) הוא מלח. משורש זה ביוונית נגזרים גם שמה של הצוללת (נאוטילוס) בסיפור 20,000 מיל מתחת למים שכתב ז'ול וורן, והשם הלועזי של הטייס בחללית - אסטרונאוט או קוסמונאוט – שהוא צירוף (הלחם) של שתי מילים יווניות: אסטרו (כוכב) + נאוט (מלח). כלומר מלח המפליג בין כוכבים.

למרות היותה מילה מוכרת, למרבה התמיהה המילה ניווט אינה מופיע במילון של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה, שהודפס בשנת 1935. במילונים שפורסמו לאחר מכן -מופיעה המילה נווט או ניווט, אבל תמיד בהקשר של מסעות בים או באוויר, ולרוב כאשר ההתייחסות היא להפעלת מכשור (הגאים וכו'), כדי לשנות נתיב תנועה. הפעם הראשונה שלמילה נווט יש התייחסות שונה, היא במילון שהוציא רפי שויקה בשנת 1997 (רב מילים – המילון השלם לעברית החדשה). שם, בנוסף להגדרה הרגילה – "... הכוונת ספינה מטוס או לווין אל יעדם...", מופיעה הגדרה נוספת - "... סיור בשטח שההתמצאות בו קשה, על פי מפות מצפן וכד' ...". ככל הנראה הפועל "לסייר" שהייה מקובל עם קום המדינה לציון מסעות יבשתיים בשטח לא מוכר, פינה חלק ממקומו עבור הפועל "לנווט", במובן של קריאת מפה טופוגרפית ובחירת צירי ניווט לפיה.



מפה טופוגרפית בקנ"מ 1:250,000
מפה טופוגרפית

26 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page