"שוברות את תקרת הזכוכית" הוא ביטוי מטאפורי הבא לבטא מאבק והצלחה של נשים בקבלת משרות ותפקידים הנמנעים מהן בגלל שיוכן המגדרי. "תקרת הזכוכית" מדמה מחסום בלתי נראה לעין, אבל קיים במציאות, המונע אנשים ונשים לעלות בסולם החברתי או לקבל תפקידים – ללא קשר לכישורים או להישגים שלהם.
השימוש הראשון במונח זה נשה על ידי מרילין לודן בשנת 1978 במהלך כנס טכנולוגי. למעשה, נשים ברחבי העולם נאלצו להאבק כדי שיוכלו להצביע בבחירות לרשות המחוקקת / המבצעת בארצן. עד כמה שזה נראה מוזר, שוויץ הייתה בין האחרונות שהעניקה זכות כזו לנשים – בשנת 1971. אנחנו היינו מאד מתקדמים, וכבר בשנת 1926 השתתפו נשים בבחירות למוסדות היהודיים בארץ ישראל .
בין הנשים ששברו את "תקרת הזכוכית" נמנות: אליס מילר - הראשונה להשתתף בקורס טיס (1995), ראניה עוקבי - הרופאה הבדואית הראשונה בישראל (2006), אשרת בכר – המגד"ית הקרבית הראשונה בצה"ל. ומה לגבי נשים כלוחמות בטנק ?
האם ניווט הוא נושא שקיימת בו "תקרת זכוכית" המחכה לנשים שישברוה? מי מנווט טוב יותר גברים או נשים? יש דעות הטוענות שאין הבדל, ויש דעות הטוענות שגברים מנווטים טוב יותר. הסטטיסטיקה הפרטית שלי מורה על יחס של 1:2 לרעת הנשים במה שקשור להשתתפות בקורס לניווט. אינני יודע מה הסיבה, אבל העובדה היא שנשים משתתפות פחות בקורס. יתכן והניווט נתפס כעיסוק גברי, או שנשים חוששות (על סמך ניסיון לא טוב מהעבר) לנווט, לנשים התשובה.
אני בכל אופן מבטיח לכן, שבמקרה הזה, תקרת הזכוכית דמיונית לחלוטין, והיא כולה אצלכן. אתן מוזמנות לבוא ולהיווכח. ולבני הזוג שמגיעים, הביאו את הנשים איתכם, הרווח יהיה כולו שלהן.
