האם ניתן לנווט בעזרת קווי מתח גבוה - התשובה המיידית היא כמובן - "כן". אבל השאלה הנכונה היא - מה כדאי לעשות , וממה צריך להיזהר!
נתחיל בהגדרה פשוטה - מהם קווי מתח ? ובכן, קווי מתח הם כבלי מתכת שחברת חשמל פורסת בארץ מתחנות שמייצרות חשמל, אל מקום המגורים או מקום העבודה / הבילוי שלכל אחד מאיתנו. אותנו מעניינים רק קווי המתח שמוליכים חשמל בין תחנות החשמל לערים, משום שרק הם מסומנים במפה טופוגרפית. קווי מתח אלה נחלקים לשתי קבוצות - קווי מתח גבוה, וקווי מתח עילי. מבחינתנו כנווטים זו אותה קבוצה והיא מסומנת במפה טופוגרפית באותה דרך:
על גבי מפה טופוגרפית הסימון נראה כך:
כיצד אנחנו יכולים לנצל את קווי המתח בזמן הניווט?
האם כדאי ללכת במקביל לקווי המתח ? התשובה היא לא! כאשר חברת חשמל מותחת קווי מתח, הדבר היחיד שמעניין אותה הוא קיצור האורך הכללי של הקו. ולכן היא אינה מתחשבת כלל בטופוגרפיה. אם הקו עובר באזור מישורי, אפשר ללכת במקביל אליו. אבל אם הוא עובר באזור הררי או גבעי, הליכה במקביל אליו משמעותה חציה של שלוחות וואדיות רבים. מיותר לגמרי (ראו עצה מספר 2)!
אנחנו יכולים לנצל את קווי המתח כדי לקבל מידע מהימן (אינדיקציה) על מיקומנו בשטח. מדי פעם, קווי המתח משנים כיוון. כלומר יוצרים זווית בין הכיוון הישן לכיוון החדש.
את מקום השינוי אנחנו יכולים לראות ממרחק, מבלי להגיע אליו פיזית, על ידי שנבחן כיצד הכבלים מתחברים לעמוד החשמל.
כאשר הכבלים מתחברים ישירות לזרועות של עמוד החשמל - זה המקום בו קו המתח משנה כיוון !
כאשר הכבלים מתחברים מתחת לזרועות הקו הישר נמשך.
ועניין אחרון - עד כמה אפשר לסמוך על העדכניות של המפה בכל הקשור להצגת קווי מתח? מקובל על כולם, שתשתית של קווי מתח גבוה אינה משתנה במרוצת השנים. זאת אומרת שבניגוד לדרכי עפר (ראו עצה מספר 1 - לא מתכננים לפי דרכי עפר), אפשר בהחלט להסתמך עליה בשטח וגם בזמן התכנון על גבי המפה. אבל - יש גם חריגים. למשל בעמק החולה וגם באזור מכתש רמון, החלו לאחרונה לטמון קווי מתח גבוה באדמה.
Comments